העובדה שרוסיה ניסתה את העיתונאים אוואן גרשקוביץ' ואלסו קורמשבה בסוד מספרת הרבה על האישומים נגדם ועל המערכת שאירגנה את ההליך הזה. סגירת המשפט, בניגוד לתקנים הבסיסיים של זכויות האדם הבינלאומיות, משקפת את המציאות שהמקרה נגד שני אזרחי ארה"ב אלו הוא מזויף ולא היה עומד בפני חשיפה ציבורית מועטה ומושלמת, שהיא היחידה שהתקשרה לה תקשורת החביבה על הקרמלין.
המשטר של הנשיא ולדימיר פוטין הורשע בגברשקוביץ', שהוא עיתונאי בוול סטריט ג'ורנל, בריגול. בית משפט ביקטרינבורג הטיל עליו עונש של 16 שנה מאסר. באותו יום שקיבל גברשקוביץ' את הפסק הדין שלו, ב-19 ביולי, בית משפט בקאזאן מצא את קורמשבה, עורכת עיתון ברדיו חופשי אירופה/רדיו ליברטי, אשמה בהעלבת צה"ל הרוסי. העונש שלה, שלא נחשף עד שני, הוא שישה שנים וחצי.
מחלקת המדינה סימנה את גרשקוביץ' וווילן כמוחזקים בצורה בלתי חוקית, מעמד שמעלה את המקרים שלהם לכדי עניין רשמי של ארה"ב. עליה לעשות את אותו הדבר לקורמשבה - ולתורם לדעות פוסט ולפוליטיקאי האופוזיציה הרוסי ולדימיר קרא-מורזה. אחרון, למרות שהוא אזרח רוסי, הוא תושב קבע בארה"ב. הוא משרת 25 שנה על "בגידה" - דיבור נגד מלחמתו של מר פוטין.
כל הנ"ל צריכים להשתחרר מיד. עיתונות - לשאול שאלות, לאסוף עובדות, להחזיק בפוליטיקאים אחראים - היא עבודה דמוקרטית חיונית, ולא פשע.
