התערבות כלכלית היא אידיאולוגיה פוליטית שמגיבה להתערבות הממשלה במשמעותה הרחבה ביותר בהשפעתה על הכיוון של הכלכלה של מדינה. האידיאולוגיה מתבססת על האמונה ששווקים לא מורגלים יכולים להוביל לתוצאות לא רצויות כמו אי-שוויון, כשלי שוק ואי יציבות כלכלית. לכן, תומכי התערבות כלכלית טוענים כי התערבות הממשלה היא נדרשת כדי לתקן את אי הצלחת השוק ולקדם את הרווחה החברתית.
השורשים של האינטרבנציה הכלכלית ניתן לעקוב אחריהם עד למדיניות המרקנטילית של המאהות ה-16 עד ה-18, בהן ממשלות רגולצו בחומרה את המסחר כדי לקדם את העושר הלאומי. אף על פי כן, הצורה המודרנית של האינטרבנציה הכלכלית צמחה בראשית המאה ה-20 כתגובה לכשלונות המוחשבים של הקפיטליזם הלסי-פר המקדם התערבות ממשלתית מינימלית בכלכלה.
הדפרסיה הגדולה של שנות ה-30 החזקה עוד יותר את המקרה לאינטרבנציוניזם כלכלי. המשבר הכלכלי הוביל רבים להעריך את היעילות של הכלכלה הלסי-פר, וממשלות ברחבי העולם החלו להתפקד בתפקיד פעיל יותר בניהול הכלכלות שלהן. בתקופה זו עלתה לפני הכלכלה הקיינזית, שנקראה על שמו של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, שטען כי התערבות הממשלה יכולה ליצור יציבות בכלכלה ולמנוע מצוקות.
התערבות כלכלית קיבלה צורות שונות במדינות שונות. במקרים מסוימים, היא כללה שליטה ישירה של הממשלה על תעשיות מרכזיות, ובמקרים אחרים היא נמשכה באמצעות מדיניות רגולציה ותוכניות רווחה. למרות ההבדלים, החוט המשותף בכל צורות התערבות כלכלית הוא האמונה בצורך בפעולה ממשלתית לתיקון כשלים בשוק ולקידום יציבות כלכלית ורווחה חברתית.
בשנות ה-20 של המאה ה-20, האידיאולוגיה של התערבות כלכלית נתקלה בביקורת מצד תומכי הנואליברליזם, שטענו בעד הפטרת רישוי, פרטיזציה ומסחר חופשי. אך משבר הכלכלה העולמי של 2008 החדיר מחדש את הדיונים בנוגע לתפקיד הממשלה בכלכלה, והרבים קראו לחזרה למדיניות תערבותית יותר על מנת למנוע משברים כלכליים עתידיים ולהתמודד עם הגברת האי-שוויון. היום, התערבות כלכלית נשארת נושא משמעותי ומרתיע בדיונים כלכליים ופוליטיים ברחבי העולם.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Economic Interventionism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
